סיגל אדלמן
הצהרת אמן
בת עשר, טיילתי בשדה פורח של חרציות וחשבתי שאם אצלם אותן מזווית של נמלה, גבעולי החרציות ייראו כג'ונגל . ביקשתי מהורי וקיבלתי את המצלמה הראשונה שלי. בגיל שלש-עשרה כבר היה לי חדר חושך ומאז ועד היום מלווה אותי הצילום ומהווה חלק משמעותי מחיי.. כבר אז, בראשית דרכי כצלמת, רציתי לראות ולהראות את העולם מנקודת המבט האישית שלי. הצילום כמדיה, יונק את עיקר כוחו מהיותו קשור למציאות. הוא נתפס כמסמך אותנטי
בחלק מעבודותיי, כמו בסדרה "נשים בשחור ולבן" ו"מקום-זיכרון-מקום" (גוש קטיף), אני משתמשת במאפיין הייחודי הזה של הצילום, על מנת לבחון באמצעותו סטיגמות ושאלות של זהות בחברה הישראלית. בעבודות אחרות שלי כמו למשל בספר "סודות וצללים" וכן בסדרת צילומי הקוצים "אחרית הימים", אני מנסה למתוח את הגבולות של הצילום כמתעד מציאות, ובאמצעות בּׅיום והעמדה של אובייקטים, בצרוף בניית תאוּרות וצביעה באור, אני יוצרת מציאות שנוגעת בפנטסיה
דרך החשיבה שלי היא לרוב בתמונות ואת רעיונותיי אני מסבירה לעיתים קרובות במטפורות ויזואליות. לאור זה טבעי שהצילום עבורי הוא כלי לביטוי ההתבוננות והפרשנות שלי את העולם סביבי, כשמראות, מקומות ודמויות נתפסים בעיני כדימויים המבטאים רעיונות רוחניים ומצבים רגשיים. עצם היותי מהגרת מהעולם החילוני לעולם הדתי בא לידי ביטוי גם בעבודותיי, דרך העיסוק בשאלות של זהות וכן בחיפוש אחר מוטיבים רוחניים יהודיים ואוניברסאליים
באמצעות הצילום אני נוגעת בקונפליקטים, חלומות ופחדים שלי, אך גם מחזיקה ומהדהדת את רגשותיהם של האנשים סביבי. הצילום הוא עבורי כלי ביטוי ואמצעי ליצירת קשר עם העולם, עם אנשים ומקומות וכן כלי רב-עצמה להשפעה ושינוי. ישנם אמנים רבים שאני שואבת מהם השראה כמו סינדי שרמן, דוואן מייקלס, אנסל אדמס, אדווארד ווסטון, מאן ריי, קלוד מונה, יואל מאירוביץ' ועוד רבים וטובים
עולם הצילום משנה את פניו במהירות. אמצעי הטכנולוגיה המתקדמים והטלפונים החכמים המצוידים במצלמות שהולכות ומשתכללות, מעודדות את הציבור הרחב לצלם ולהציף את הרשתות החברתיות בתמונות. תהליך זה מאתגר אותי כצלמת וכאמנית, ומחייב אותי לשאוף לרמה מקצועית גבוהה ולחיפוש מתמיד אחר דימויים ויצירה שמייחדת אותי מבחינת התוכן והשפה האמנותית
אודות
נולדה ב- 1961. בוגרת המדרשה לאמנות, רמת השרון
למדה פוטותרפיה (טיפול בצילום) בבי"ס לצילום מוסררה ירושלים, ולמדה טיפול באמנות במכללה (M.A.) האקדמית לחברה ואמנויות, נתניה
למדה תואר שני תנ"ך ויהדות במכללה ירושלים, לימדה צילום ואמנות בתיכון ויצ"ו צרפת, ת"א, בסדנא לאמנות יבנה, בסמינרים ואולפנות
פרסמה שני ספרי פרוזה וספר אמנות "סודות וצללים", המפגיש בין האמנות לתחום הטיפולי
בשנת 1989 החלה לשמור מצוות. מתגוררת בירושלים עם בעלה וארבעת ילדיה