נשים בשחור ולבן - Women in Black and White

I reached out with my hand holding a camera in order to document the differences between us- women whose hair was covered and those whose hair was not. I wished to touch the invisible barrier, and reveal the faces that express different beliefs, a religious life style versus a secular one to discover. I sought the black and white of Israeli society.The contrasts and the stigmas. But the wall dissolved before me, the black and white withdrew and revealed a wide variety of grays, of women both similar and yet different, of Jewish women, my sisters.             Click here to view the full collection.

'תערוכת צילום 'נשים בשחור ובלבן  

התערוכה מציגה דיוקנאות של נשים משלושת המגזרים בישראל: חרדים, דתי-לאומי וחילונים. העבודה עוסקת בסטיגמות, ומציעה לבחון מחדש את  הסטיגמות שלנו אלו על אלו. הנשים מישירות מבט אל הצופה ויוצרות תחושה של קשר עין ומעין מפגש פנים אל פנים, המאלץ את הצופה לבדוק מחדש את מערכת המושגים שלו על הקבוצה החברתית, אותה מייצגת האישה המצולמת. בסדרת צילומים זו נעזרתי בקשר האישי שלי עם נשים מסקטורים שונים, על מנת לחשוף איכויות פנימיות של הנשים. נקודת החיבור האישית שלי איתן, מועברת אל הצופה

שש נשים חילוניות מוצגות פעמיים: בגודל 20*30 הן מוצגות כפי שהן, ללא כיסוי ראש, ובגודל 30*40 הן מוצגות עם כיסויי ראש, כדתיות. שאבתי השראה מעבודותיה של סינדי שרמן העוסקת בצילומיה בהתחפשות אישית שלה את עצמה, כדרך לבירור זהויות וסטריאוטיפיים בחברה האמריקאית. הצפייה באותן הנשים המוצגות פעם כחילוניות ופעם כדתיות מזמין אותנו לבירור מחודש של תפיסתנו את האחר, בן המגזר השני, האם יתכן שנוכל להכיל אותו בתוכנו? שאר הנשים מצולמות כמות שהן -  עם כיסוי ראש ובלעדיו בהתאם להיותן דתיות או חילוניות. בנוסף לניסיון בשבירת סטיגמות שליליות, מציעה התערוכה גם מבט חדש על האישה.

האישה  לא רק כגוף, רעיון המשווק בפרסומות, סרטים ועוד אלא כבעלת-נפש.  הנשים המצולמות הן מגילאי שלושים ומעלה. והתצלומים החושפים גם קמטים וניסיון חיים, מציעים להתבונן על האישה כמי שהגיל דווקא מיטיב איתה, מעניק עומק לאישיותה, בשלות ותובנות שניסיון החיים מביא עמו